* הרשומה עודכנה בקישור נוסף לעבודה שהוכנה לפרויקט!
ביום שני, במהלך חופשת חנוכה, אחרי שספרתי בפעם המליון שיש מספיק מתנות בארגזים ושהן תואמות לטווח הגיל שקיבלתי, העמסתי הכל על הרכב, צירפתי את הבעל ואת שני ילדיי ונסענו לחיפה, אל המעון לנשים מוכות, עבורן הרמנו במגזין את פרויקט-אתגר החנוכה.
דינה הבטיחה שתקבץ תגובות וציטוטים מפי הנשים והילדים בעקבות חלוקת המתנות שלכם ותשלח אלינו לפרסום. אני מקווה שבימים הקרובים אוכל להעלות לכאן את דבריה.
טליה, אנא שלחי אלינו את כתובתך , לקבלת הפרס.
ביום שני, במהלך חופשת חנוכה, אחרי שספרתי בפעם המליון שיש מספיק מתנות בארגזים ושהן תואמות לטווח הגיל שקיבלתי, העמסתי הכל על הרכב, צירפתי את הבעל ואת שני ילדיי ונסענו לחיפה, אל המעון לנשים מוכות, עבורן הרמנו במגזין את פרויקט-אתגר החנוכה.
ליד המעון פגשתי את חברתי לצוות המגזין, שלומית ויחד צעדנו פנימה אל עולם אחר.
את פנינו קיבלו וואפע, אחת מתוך 12 נשות צוות העובדות במעון ודינה, שהיא מעין אשת לוגיסטיקה של המעון ומולה נערכו כל התיאומים של הפרויקט. את הארגזים פרקנו במשרדה של דינה, לסידור וחלוקה ומשם המשכנו לסיור במעון.
המעון, כשמו כן הוא..בית.
בית בו חיות נכון לרגע כתיבת שורות אלו 12 נשים וילדיהן, נשים מתרבויות שונות, אשר עבורן זו מסגרת התמיכה היחידה.
בבית בן 3 הקומות, במטבח קטן, מבשלות הנשים עצמן את ארוחותיהן על פי תורנות, בכל יום מבשלת אחת מהן עבור חברותיה וילדיהן ואת הארוחות הן אוכלות יחדיו בסלון הגדול שמוסב לצורך מטרה זו לחדר אוכל זמני.
שאר החדרים בבית הם חדרי מגורים בהם שוהים הנשים וילדיהן. לא כל אישה מגיעה למעון עם ילדיה ויש הנאלצות להיפרד מהם ולו זמנית בשל סיבות כאלו ואחרות בזמן שהותן במעון, מה שלא הופך את השהות שם לקלה יותר עבורן.
בקומה הראשונה בבית, פגשנו את מירב (שם בדוי) אם לארבעה ילדים השוהה במעון עם ילדיה כבר שבעה חודשים ועומדת לסיים את תקופת שהותה במעון. בדרך כלל תקופת השהות המקסימלית במעון היא חצי שנה, אבל דינה סיפרה כי אינן זורקות נשים שטרם נמצא להן סידור אחר.
מירב שגילתה את כישרונה היצירתי במהלך שהותה במעון הראתה לנו עבודות סריגה ותכשיטים. החיוך על פניה, הפתיחות שלה והגאווה בעבודותיה, גרמו לי לחוש כי מדובר באישה שהצליחה להתמודד ולצעוד צעד אחד קדימה, בדרך לחיים טובים יותר.
מירב שגילתה את כישרונה היצירתי במהלך שהותה במעון הראתה לנו עבודות סריגה ותכשיטים. החיוך על פניה, הפתיחות שלה והגאווה בעבודותיה, גרמו לי לחוש כי מדובר באישה שהצליחה להתמודד ולצעוד צעד אחד קדימה, בדרך לחיים טובים יותר.
במהלך הסיור סיפרה דינה כי בדרך כלל הנשים המופנות למעונות מסוג זה, אלו נשים שאין להן מסגרת תמיכה אחרת. נשים שהמשפחה מבודדת אותן, נשים שמשפחתן מצדדת בבעל המכה או נשים שאין להן יכולת כלכלית לעזוב ולפתוח בחיים חדשים . עוד היא סיפרה שקיימים סה"כ 13 מעונות כאלו בכל הארץ.
לאחר הסיור בקומות המגורים ירדנו חזרה אל קומת הקרקע בה קיימת כיתת לימוד שהיא למעשה חדר רב תכליתי. בחדר יש מחשבים ובו מתקיימות סדנאות שונות ושיעורים המועברים לנשים בהתנדבות על ידי גורמים פרטיים.
בשלב זה הצטרפה אלינו גם רחל, מנהלת המעון ואת המשך השיחה קיימנו בגן הילדים הממוקם אף הוא בקומת הקרקע. הגן מופעל על ידי גננת ומשרת את ילדי הנשים השוהות בו. לכבוד החג קושט הגן בסמלי חג החנוכה, בדיוק כמו כל גן עירוני מוכר.
בשלב זה הצטרפה אלינו גם רחל, מנהלת המעון ואת המשך השיחה קיימנו בגן הילדים הממוקם אף הוא בקומת הקרקע. הגן מופעל על ידי גננת ומשרת את ילדי הנשים השוהות בו. לכבוד החג קושט הגן בסמלי חג החנוכה, בדיוק כמו כל גן עירוני מוכר.
רחל התעניינה כיצד הגענו אליהם וכך מצאתי את עצמי מספרת את סיפור הפרויקט (למי שפספס את דבר העורכת בגיליון דצמבר, מוזמן לקרוא שם את הסיפור), היא התרגשה מאוד לשמוע על הפרויקט שלנו והתרגשה אף יותר כשסיפרנו לה שמלבד המתנות המושקעות שנוצרו על ידי 21 נשים מוכשרות עבור הנשים וילדיהן השוהים במעון, אנו בנות צוות המגזין הכנו מתנות לצוות המעון. הידיעה שזכרנו גם אותן, את הנשים שעובדות סביב השעון ושנותנות את כל כולן למען נשים במצוקה, ריגשה אותה מאוד.
בהמשך שמענו מהן סיפורים קטנים, אישיים על נשים שונות ששהו במעון במהלך הזמן, מה עבר עליהן וכיצד יצאו משם, נשים שיצאו מהמעון מחוזקות, עם כלים מתאימים, שמצאו עבודה (בעזרת עובדי המעון הדואגים גם לשירותי עו"ד בתביעות לקבלת מזונות ועוד) ואפילו מצאו בני זוג חדשים. שמענו על הילדים שהגיעו לשם כבויים והצליחו להיפתח הודות לחום ולביטחון שקיבלו במקום ושמענו על הקושי הכלכלי להצליח לספק את כל צרכי המעון ויושביו.
דינה ורחל סיפרו לנו על התקציב הזעום שהם מקבלים ממשרד הרווחה, על חוסר הרצון של ראש העיר להשקיע ולטפח את המעון, כדי לא למשוך אוכלוסיית רווחה לעיר, על האנשים והחברות הפרטיות התורמים למעון החל בציוד , סדנאות בהתנדבות, טיולים לילדים ועוד וכלה בתרומות כספיות.
בנקודה זו הבנו שלומית ואני, שאנחנו רוצות לעשות עוד למען המעון הזה והחלטנו לפנות שוב אל קהל הקוראים שלנו ולהזמין אתכם לפתוח את הלב.
הנשים במעון תשמחנה לקבל סדנאות יצירה שונות בהתנדבות, כמו גם חומרי יצירה שונים שאין לכם עוד צורך בהם.
בנוסף, חלק מהנשים במעון יודעות לעבוד על מחשבים, אך חלקן לא, הן תשמחנה לקבל שיעורי מחשבים בהתנדבות.
אנחנו בצוות המגזין כבר חושבות על סדנאות שונות שנוכל להעביר לנשים שם, נשמח אם תצטרפו אלינו.
כל מי שחושב שיש לו מה לתרום למעון, בין אם אלו חומרי יצירה שונים, משחקים, או זמן פנוי להתנדבות חד פעמית, מוזמן לפנות אליי במייל: adiya.scrapaholic@gmail.com
דינה הבטיחה שתקבץ תגובות וציטוטים מפי הנשים והילדים בעקבות חלוקת המתנות שלכם ותשלח אלינו לפרסום. אני מקווה שבימים הקרובים אוכל להעלות לכאן את דבריה.
21 הנשים שיצרו עבור הנשים וילדיהן במעון נכנסו להגרלה על פרס מפנק מתנת נתנאלה.קום, ההגרלה התבצעה בעזרת האתר RANDOM.ORG
והזוכה שלנו היא....
טליה ליאונוב.
טליה, אנא שלחי אלינו את כתובתך , לקבלת הפרס.
חלק מהיוצרות שלחו לנו תמונות וקישורים אל עבודותיהן, מי שטרם עשתה זאת ומעוניינת לחלוק עם הקוראים, מוזמנת לשלוח אל המייל שלנו את תמונות התוצרים שלה.
אלו חלק מהעבודות:
זהר
אילת
חיה
מירי ועוד ממירי
ענת ועוד מענת
הילה
הדר שצילמה רק את החלק התפור של היצירות, אבל הוסיפה לחבילות עוד דברים מפנקים, אותם לא צילמה לצערי.
חלק מעבודותיה של טליה, הזוכה בפרס
והנה הארגזים לפני היציאה למעון, למסירתם.
זהר
אילת
חיה
מירי ועוד ממירי
ענת ועוד מענת
הילה
הדר שצילמה רק את החלק התפור של היצירות, אבל הוסיפה לחבילות עוד דברים מפנקים, אותם לא צילמה לצערי.
חלק מעבודותיה של טליה, הזוכה בפרס
והנה הארגזים לפני היציאה למעון, למסירתם.
אני רוצה להודות שוב בשם צוות המגזין ל-21 נשים מדהימות עם לב מלא נתינה, שיצרו כדי לשמח אחרים.
שבוע טוב ומלא יצירה
עדיה, עורכת המגזין
