מונולוגים מחדר הסקראפ - לימור דוד (פייה שימושית)

אני לימור, הפייה השימושית, ואני מעצבת אלבומים כבר שמונה שנים. עד אז נגעתי ביצירה ממש בקטנה, שזירה של חרוזים, יצירות מסול (כולל הפטנט המדהים של חיתוך צורות סול קטנטנות בעזרת חותכני מתכת מחוממים, לשם יצירת עגילים...) ובעיקר הפגנתי חוסר יכולת להימנע מקניית ניירות, קישוטים סרטים וכל מיני דברים שנראו לי ממש חיוניים לחיי.

מי ידע שיום אחד אני אעצב אלבומים ואגלה שכל הדברים האלו משתלבים לי בעבודה???

אבל בתור ספרנית ועורכת לשון, הכי הגעתי לאלבומים מהכיוון של הטקסטים, ובגלל זה הטקסטים חשובים לי גם היום. אני מאוד אוהבת לשלב בעמודים שלי קטעי שירים, ציטטות וכותרות מוצלחות (ואם אפשר – בעברית ).

על השולחן שלי תמצאו בעיקר בלגן (וזו כנראה גם הסיבה שלא כדאי לבקש ממני טיפים על סידור חומרי יצירה...) אבל בראש שלי יש תמיד רעיונות לשישה-שבעה פרוייקטים לפחות. כרגע עומדים על הפרק אלבומי דוגמה לאירוע שאני אמורה להציג בו, אלבום בד שאני רוצה להכין מאפס ואלבומון מחבקי הקרטון שמחלקים ב"ארקפה". בנוסף אני ממש רוצה להקדיש יותר זמן לעיצובים דיגיטליים ולשילובים היברידיים, אבל הבעיה היא שגיליתי שעיצוב דיגיטלי לא באמת לוקח פחות זמן מעיצוב ידני, ויש עוד כל כך הרבה שאני צריכה ללמוד בתחום הזה, עד שהמחסור בזמן הופך לבעיה אמיתית...

בגלל אותו מחסור בזמן אני לא משוטטת בבלוגים ובאתרים כמו שהייתי רוצה, אבל אני מנויה להמון בלוגים ישראליים ומאוד נהנית לראות את ההתפתחות בתחום בארץ. אני מנויה רק על מגזין אחד, כרגע, "Creating keepsakes", ובכל גיליון אני מוצאת השראה לכמה דפי אלבום, לפחות. מכיוון שאני מכורה לא רק לחומרי יצירה, אלא גם לספרים, אני אף פעם לא מרגישה שיש לי מספיק, ותמיד מוכנה להגדיל את האוסף שלי בעוד ספר או חוברת יצירה.

אני גם מאוד נהנית ללכת לסדנאות, מכל סוג, וגיליתי שגם בסדנת מתחילות אני יכולה לגלות דברים שעדיין לא ידעתי... חוץ מזה סדנאות הן כיף, כי פוגשים חברות חדשות שעד אז היו וירטואליות, וגם כי לראות בעיניים זה אף פעם לא כמו לראות על המסך של המחשב.

למרות המשפט האחרון שלי, אני חייבת לציין שבאינטרנט אפשר למצוא ממש הכל, ואני מאוד נהנית מהיכולת הזו. הרבה פעמים כשיש לי התחלה של רעיון ואני לא יודעת לאן לקחת אותו, אני יוצאת לחפש לי סיוע במחוזות הוירטואליים, ובין הפליקרים לבלוגים אני בדרך כלל מוצאת גם את התשובה.

מאז שפתחתי את החנות וכמעט כל הציוד שלי עבר אליה, היכולת שלי ליצור בצורה ספונטנית בשעות הפנאי (הערב והלילה) ממש הצטמצמה, כי אני צריכה לתכנן ולהביא הביתה את כל שאני אצטרך, ותמיד באמצע הפרוייקט אני מגלה שחסר לי משהו... בגלל זה בבית אני מתרכזת בזמן האחרון בפרוייקטים של תפירה, אבל יש כמובן זליגה בין התחומים. היצירה האחרונה שלי, למשל, היא קישוט של גופייה לנסיכה, עם אפליקציה שמבוסס על דוגמה של Paper piecing...

ב Wish list שלי תמצאו (חוץ מספרים, כאמור) גם מכשיר חיתוך שמתחבר למחשב, קורס פוטושופ, חדר יצירה מדוגם והמון המון זמן.

ומה עוד אני יכולה לומר?

חוץ מהסדנה שהכנתי לכם, אני רוצה לחלוק גם כמה טיפים, דברים שאני מזכירה לעצמי לפעמים:

• אינקובציה – הרבה פעמים יש לי משימה שאני לא מסתדרת איתה, דף שלא רוצה להתארגן או אפילו אלבום שאני צריכה להכין וקשה לי למצוא את עמוד השדרה שלו. זה השלב שאני מניחה את הכל בצד, ונותנת לדברים להתבשל בראש שלי. בדרך כלל אחרי כמה ימים הדברים מסתדרים על מקומם ואז הכל רץ.
• תחום הסקראפבוקינג בארץ נמצא בהתפתחות היסטרית. אנחנו כל הזמן מאתגרים את עצמנו. להתפתח, ליצור משהו חדש, ללמוד עוד משהו. זה נהדר בשבילנו וזה כיף, אבל לפעמים כדאי לקחת כמה צעדים אחורה ולחזור לטכניקות ה"כאילו" מיושנות. בדיוק כמו שהחומרים הישנים לא מפסיקים להיות יפים כשהם כאילו "יוצאים מהאופנה" אז גם לטכניקות הפשוטות יש מקום של כבוד על שולחן העבודה שלי.
• סיעור מוחין ועבודה משותפת הם פתרונות נפלאים כשרוצים לצאת מ"פינה" בה נתקענו או כשנדמה לנו שהמוזה הלכה לטייל במחוזות אחרים...

אז תמשיכו ליצור בהנאה ובכיף

לימור

לינק לבלוג של לימור

לינק לחנות של לימור "קסם שימושי"

סדנה מצולמת – שימוש דו צדדי בחותמת

אני אוהבת חותמות (ועדות לכך אפשר למצוא כשבודקים כמה חותמות יש לי...), אבל מה שתמיד מפריע לי הוא שיש חותמות שפונות לצד אחד, ולא תמיד זה הצד שמתאים לי.

אז פיתחתי שיטה להתמודד עם זה.

אני מזהירה מראש – לא מדובר בהחתמות מושלמות...

לשם הדגמה בחרתי ליצור דף אלבום שהחותמת מופיעה בו פנים אל פנים.

החתמתי פעם ראשונה על הדף עצמו:

סימנתי לי איפה אני רוצה את החותמת השנייה, והחתמתי אותה על הצד האחורי של הדף:

השתמשתי בחלון בתור תיבת אור ועברתי בעיפרון על קווי ההחתמה, כך שקיבלתי את הציור על הדף עצמו:

עברתי עם טוש פרמננט על קווי המתאר. הטוש לא היה סופר דק, כך שיצא שהדמות הזו מעט יותר בולטת מהדמות המוחתמת המקורית:

את החותמות אפשר לצבוע, כמובן, בכל דרך שרוצים.

אני צבעתי עם עטי הג'ל של סאקורה, שהם ההתמכרות האחרונה שלי, וזו התוצאה:

ואחרי הצביעה אפשר לגשת לבנות את הדף כולו.

והנה התוצר הסופי: